(צילום: ליאור שרון)
בימים אלו, הח"כית לשעבר שירלי פינטו קדוש מוסיפה פרק חדש לקריירה הפוליטית-חברתית שלה. אחרי שבגיל 24 הייתה חברת הכנסת החירשת הראשונה בישראל וגם הצעירה ביותר שכיהנה במשכן, כעת היא נושאת טייטל נוסף: מגישת החדשות החירשת הראשונה בארץ.
מדי יום שלישי, בשעה 18:00, יותר מ-15 אלף חירשים ישראלים דוברי שפת הסימנים, צופים בפינטו מגישה את המהדורה שמדברת אליהם בשפתם - המהדורה הראשונה בישראל שמשודרת כולה בשפת הסימנים.
3 צפייה בגלריה
חברת הכנסת לשעבר, שירלי פינטו קדוש. "אף פעם לא חווינו חדשות נגישות, ברורות, בשפה שלנו"
(צילום: קובי קואנקס)
"זה לא איזה חלום ישן שלי להגיש חדשות שסוף סוף הגשמתי. אבל זה קרה", היא מודה בחיוך. "אני גדלתי כילדה חירשת, אני בת להורים חירשים, גם סבא וסבתא שלי חירשים, ואף פעם לא חווינו חדשות נגישות, ברורות, בשפה שלנו.
"אנשים תמיד אומרים - "אבל יש כתוביות", מסבירה פינטו, "אבל הכתוביות הן בעברית, וזו לא שפת האם שלנו אלא שפה שנייה אחרי שפת הסימנים. יש הרבה חירשים שלא מבינים את המשמעות או את הכוונה של מילים מסוימות, במיוחד כשהם לא יכולים לשמוע את האינטונציה שבה הדברים נאמרים".
המפנה הגיע אחרי מאבק ארוך של פינטו וחבריה לקהילת החירשים ולקויי השמיעה בארץ, שבו ביקשו להגדיל את הבועה, ובתגובה נאמר לה שאי אפשר כי "היא מלכלכת את המסך". "הבנו ואמרנו - אתם לא רוצים? או-קיי, אז אנחנו נקים ערוץ נוסף נפרד לחירשים שבו אתם לא תוכלו להתערב"
טבח 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, חידדו את הדחיפות למענה הולם. "האירועים הקשים במדינה הגבירו את הצורך שלנו, אנשים עם מוגבלות, להבין מה מתרחש כאן באופן מלא ומה נדרש לעשות במקרי חירום. במדינה הזאת אף אחד לא יכול להרשות לעצמו להישאר מנותק מהחדשות", היא מסבירה.
"צריך להבין שבשביל אנשים חירשים לראות חדשות נגישות זו לא סתם עוד צפייה בטלוויזיה, הם ממש צמאים למידע ומתארגנים לזה מראש".
המאבק נגד הבועה הקטנה
הדרך לכאן לא הייתה פשוטה. החוק הישראלי מחייב להנגיש חדשות בשידורי הטלוויזיה רק בחמישה אחוזים מסך השידורים.
"חמישה אחוזים, זה הכול. איך אפשר להבין חדשות רק מחמישה אחוזים מסך השידורים?", היא שואלת בתדהמה. "ולא רק זה, הבועה שבה מוצגים המתרגמים לשפת הסימנים היא מאוד קטנה. התחושה היא שערוצי התקשורת עושים את כל זה רק כדי לסמן וי על החוק, אבל לא באמת מנסים להנגיש".
שירלי פינטו קדוש מגישה את מהדורת החדשות הראשונה בארץ בשפת הסימנים
(קרדיט: באדיבות עמותת "עוד ישמע")
נקודת המפנה הגיעה אחרי מאבק ארוך של פינטו וחבריה לקהילת החירשים ולקויי השמיעה בארץ, שבו ביקשו להגדיל את הבועה, ובתגובה נאמר לה באופן אישי שאי אפשר כי "היא מלכלכת את המסך". "הבנו ואמרנו - אתם לא רוצים? או-קיי, אז אנחנו נקים ערוץ נוסף נפרד לחירשים שבו אתם לא תוכלו להתערב".
ואכן, כשעמותת "עוד ישמע" פנתה אליה להצטרף למיזם ולהגיש מהדורה נגישה פעם בשבוע, היא הסכימה מיד. "הבנתי שיש כאן הזדמנות לתקן עוול היסטורי של שנים", היא מסבירה.
איך עושים את המעבר מפוליטיקאית לוחמנית למגישת חדשות נייטרלית?
"זה שינוי לא פשוט. אני מגדירה את עצמי כסוג של לוחמת חברתית, ופתאום אני בסיטואציה שאני מאוד משתדלת לדבר בצורה ממלכתית, ניטראלית, לא להיות מוטה לאף צד פוליטי.
"אם היו עוד מהדורות נגישות - אחת הייתה נוטה לצד אחד והשנייה לצד השני - אז היה איזשהו איזון. במצב הנוכחי שבו אנחנו היחידים, נדרש מאיתנו להיות מאוד ניטראליים בהגשה שלנו כדי שהקהל לא ישפוט את החדשות לפי הדעה שלנו".
"הכתוביות הן בעברית, וזו לא שפת האם שלנו אלא שפה שנייה אחרי שפת הסימנים. יש הרבה חירשים שלא מבינים את המשמעות או את הכוונה של מילים מסוימות, במיוחד כשהם לא יכולים לשמוע את האינטונציה שבה הדברים נאמרים"
מה ההבדל בין המהדורה שלכם לבין תרגום לשפת הסימנים במהדורה רגילה?
"אני אעשה לך הקבלה - זה כמו מגיש דובר עברית שהקהל שצופה בו הוא קהל ספרדי, ערבי או יהודי-אמריקני. האופן שבו הוא יגיש את החדשות ישתנה בהתאם לשפה ולתרבות של הקהל שלו, כדי שהצופים יבינו את הניואנסים הקטנים ולא יפספסו את המשמעות שמאחורי הדברים. ואת זה, לצערי, לא מיישמים בתרגום לשפת הסימנים בארץ".
"עוד אחזור להיות חברת כנסת"
פינטו, שהייתה חברת הכנסת הצעירה ביותר בכנסת ה-24, לא רואה את עצמה מסיימת את הקריירה הפוליטית שלה. "אני עוד אחזור לכנסת. אני עובדת קשה בשביל להצליח ליישם את זה".
הדרך שלה להיות חברת כנסת הייתה מפותלת - היא התחילה במקום התשיעי במפלגת "ימינה" בראשות נפתלי בנט, עלתה למקום השמיני ובזכות התפטרותו מהמפלגה של הח"כ שלעבר מתן כהנא, הושבעה פינטו ב-16 ביוני 2021 כחברת כנסת. עם "ימינה" כללה פינטו בקווי היסוד של הממשלה, כי זו תפעל להעלאת המודעות בקרב האוכלוסייה הכללית לאנשים עם מוגבלות ותעודד את השימוש בשפת הסימנים.
3 צפייה בגלריה
פינטו במליאת הכנסת. "מייצגת אוכלוסייה של שני מיליון אזרחים עם מוגבלות"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אבל עוד לפני שנכנסה לפוליטיקה, פינטו הייתה ממייסדות המרכז הישראלי ללימודי חירשות, ומי שהקימה וקידמה את קמפיין "אני מסמן אני שווה", לקידום הכרה בשפת הסימנים כשפה מוכרת בארץ. היא גם יזמה הצעת חוק להנגשת תשדירי ציבור ממשלתיים לשפת הסימנים, ופעלה להדק את הקשרים בין ישראל למדינות העולם בתחום זכויות החירשים.
"אני מייצגת אוכלוסייה של שני מיליון אזרחים עם מוגבלות, ולצערי האוכלוסייה הזאת הולכת וגדלה בשנתיים האחרונות - בעיקר כתוצאה מהמלחמה שהעלתה את כמות נפגעי פעולות האיבה, פצועי צה"ל ונפגעי פוסט טראומה", היא מתארת.
"מדובר באוכלוסייה פגיעה שזקוקה לעזרה ושיקום, ולחוקים ולפעולות שייטיבו עמה - וזו הסיבה שאני מתכוונת לחזור, כדי להוביל לכך שהמציאות בארץ תשתנה עבור אנשים עם מוגבלויות".
בינתיים אין באופק בחירות, אבל אנחנו כבר שומעים על גישושים בין הפוליטיקאים.
"יש אווירת בחירות באוויר. בממשלה צרה של 61 חברי כנסת, זה לגיטימי שכולם מדברים עם כולם ומנסים להבין על מי אפשר לסמוך. גם אני, כמי שרוצה לחזור ולהתמודד בבחירות הקרובות, מתכוננת לזה".
עד שתחזור לפוליטיקה, היא ממשיכה במהדורה השבועית שלה - בתקווה להרחיבה למהדורה יומית, ואולי אף להקים ערוץ ייעודי ללקויי שמיעה. "יש בזה גם משהו קצת כיפי, אני חייבת לומר, אבל זה לא הייעוד שלי - אני עושה את זה למען קהילת החירשים ולקויי השמיעה".
